שומרים על ה(ב)ריאות בעונת החורף: המומחים קוראים להתחסן

פרופ' יסמין מאור וד"ר לירן לוי מסבירים מדוע חיסוני חורף חיוניים במיוחד לחולים במחלות דרכי נשימה, וכיצד ניתן לצמצם את הסיכון לתחלואה קשה וסיבוכים. "גם זיהום קל עלול להידרדר במהירות"

עם התקררות מזג האוויר וירידת הטמפרטורות, נרשמת גם עלייה במחלות דרכי הנשימה. עבור רוב האנשים מדובר בתקופה שבה יש שיעורים גבוהים יותר של שיעול ונזלת, או תחלואה בשפעת או בנגיפים אחרים של מערכת הנשימה שחולפת לאחר מספר ימים, אך עבור חולים במחלות ריאה כרוניות, אפילו וירוס פשוט עלול להוביל להחמרת מצבם הרפואי, לאשפוז והנשמה ואף לסכנת חיים.

שני מומחים מובילים, פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, וד"ר לירן לוי, מנהל המכון למחלות ריאה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מדגישים כי המפתח לחורף בטוח טמון בהתחסנות מוקדמת ונקיטת צעדי מניעה נוספים.

לדברי פרופ' מאור, מרבית נגיפי דרכי הנשימה נפוצים יותר בעונת החורף, כיוון שהם משגשגים בתנאי מזג אוויר קרים ולחים. "נגיפים כמו שפעת ו-RSV משגשגים בחורף, והם עלולים לגרום לתחלואה קשה במיוחד לחולים במחלות ריאה כרוניות", אומרת פרופ' מאור. לדבריה, אף שלנגיף הקורונה עדיין אין דפוס עונתי קבוע, גם הוא מוסיף נדבך משמעותי של סיכון. "הקורונה עדיין כאן ואף גורמת לשיעורי אשפוז ותמותה גבוהים יותר מהשפעת", היא מציינת.

למה עונת החורף מסוכנת לחולים במחלות ריאה כרוניות?
חולים במחלות ריאה כרוניות הסובלים מ-COPD, (מחלת ריאות חסימתית), אמפזימיה, יתר לחץ ריאתי ומושתלי ריאות עם דיכוי חיסוני פגיעים יותר למחלות זיהומיות של דרכי הנשימה, ומרבית המחלות הללו נפוצות יותר בחורף. גם גיל מבוגר (מעל 65), ומחלות רקע אחרות דוגמת סוכרת, מחלת כליות, מחלת לב ומחלות נוירולוגיות, מעלים את הסיכון לתחלואה קשה יותר ולסיבוכים מזיהומים בדרכי הנשימה, כאשר חלק מחולי הריאות סובלים גם ממחלות רקע נוספות שמעלות את הסיכון.

"מחלות כרוניות גורמות לפגיעה מסוימת במערכת החיסון, ולכן אותה אוכלוסייה גם מועדת יותר להדבקה, וגם עלולה לחוות מחלה קשה יותר", מסביר ד"ר לוי. "נוסף לכך, רבים מהם מקבלים טיפולים שמדכאים ומחלישים את מערכת החיסון – כמו סטרואידים או תרופות אחרות – מה שמציב אותם בקבוצת סיכון גבוהה עוד יותר להדבקה ולסיבוכים".
ד"ר לוי מציין כי אצל חולי ריאה, כל זיהום עלול לעורר תגובת דלקת חריפה או להחמיר מחלה קיימת. "אם נסתכל על נתוני התחלואה והסיבוכים בקרב חולים עם מחלות ריאה כרוניות, שיעור הסיבוכים גבוה בהרבה לעומת האוכלוסייה הכללית. מחלות שנחשבות קלות באוכלוסייה הבריאה עלולות להפוך לממושכות וקשות אצל חולי ריאות, לעיתים עד כדי צורך באשפוז", הוא אומר. "כשמערכת הנשימה אינה מתפקדת במלואה, גם זיהום קל עלול להידרדר במהירות", מוסיפה פרופ' מאור.

זיהום נגיפי יכול גם להוביל לדלקת ריאות חיידקית – מצב שבו חיידקים "מתלבשים" על מערכת נשימה מוחלשת לאחר זיהום ויראלי. כך המחלה, שהייתה אמורה להיות פשוטה יחסית, עלולה להפוך לקשה ואף למסכנת חיים.
חיסונים – הכלי היעיל ביותר למניעה

שני המומחים מסכימים: החיסונים הם אמצעי ההגנה המרכזי. פרופ' מאור מציינת כי כיום יש מגוון חיסונים המומלצים לאוכלוסייה בסיכון: נגד שפעת עונתית, קורונה, דלקת ריאות פנאומוקוקית ו-RSV.
● שפעת – מומלץ להתחסן, לפני תחילת עונת התחלואה. בקרב מבוגרים מעל גיל 65, מערכת החיסון יעילה פחות ולכן מומלץ להתחסן בחיסון שפעת במינון מוגבר, הזמין בחלק מקופות החולים.
● קורונה – חשוב מאוד להתחסן. אף שהנושא איננו בכותרות, הקורונה עדיין כאן והיא גורמת לשיעורי אשפוז ותמותה גבוהים יותר משפעת.
● דלקת ריאות חיידקית (פנאומוקוק) – קיימת גרסה עדכנית של החיסון היעילה נגד 20 זנים שונים של פנמוקוק. החיסון ניתן לרוב פעם אחת בחיים, למעט במקרים של השתלת מח עצם.
● RSV (נגיף נשימתי סינציאלי) – חיסון חדש שטרם הוכלל בסל הבריאות, אך זמין בביטוחים משלימים של חלק מהקופות. הוא מספק הגנה לשלוש עונות, וצפויה בעתיד המלצה על זריקת דחף.
 
פנאומוקוק (דלקת ריאות חיידקית) – חיסון חד-פעמי
שפעת וקורונה – אחת לשנה, כיוון שהנגיפים משתנים והחסינות דועכת, במושתלי ריאה מומלץ להתחסן לקורונה פעמיים בשנה
RSV – בשלב זה מנה אחת. ייתכן כי בעתיד תומלץ הוספת מנת דחף
_________________________________________________________
נתונים מחצי הכדור הדרומי, שם הסתיימה עונת החורף, מצביעים על יעילות של כ-50% לחיסון השפעת האחרון. "מדובר בנתון חשוב, שמפחית משמעותית סיבוכים ואשפוזים", מציינת פרופ' מאור וד"ר לוי מוסיף: "יש לזכור שהחיסון לא תמיד מונע הידבקות, אך הוא מפחית בצורה ניכרת את הסיכון לסיבוכים, אשפוזים ותמותה".
מתי צריך ללכת להתחסן?
שני המומחים מדגישים כי הזמן האידיאלי ביותר להתחסן הוא לפני שהחורף מתחיל. "ההשפעה של החיסון מתחילה לפעול כשבועיים-שלושה לאחר קבלתו, ולכן כדאי להקדים. מי שמתחסן באוקטובר יהיה מוגן כבר בתחילת עונת התחלואה", מסבירה פרופ' מאור.
החיסונים אינם דורשים ייעוץ מקדים עם הרופא המטפל וד"ר לוי גם מבהיר שאין מניעה לקבל את כל החיסונים יחד, אך ניתן גם לפצלם למי שמעדיף.

🗓️ ספטמבר-אוקטובר: מועד התחסנות מיטבי
❄️ נובמבר: עלייה בתחלואה נשימתית
🏥 דצמבר-ינואר: שיא אשפוזים בקרב חולים כרוניים
_________________________________________________________

חיסון בני משפחה – חומת מגן
חולים במחלות ריאה כרוניות נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, אך גם בני משפחותיהם ממלאים תפקיד חשוב במניעה. "חיסון של בני משפחה וקרובים מפחית את שרשרת ההדבקה ומגן גם על האדם הפגיע וגם על כלל הקהילה", מסביר ד"ר לוי. "כשהתגובה החיסונית של החולה מוחלשת, חשוב שהסביבה שלו תהיה מחוסנת כדי ליצור 'חומת מגן' סביבו", אומרת פרופ' מאור.

האם החיסונים בטוחים?
פרופ' מאור מתייחסת לתופעת ה״פייק-ניוז״ סביב חיסונים ומדגישה את בטיחותם. "מדובר באסטרטגיה רפואית מוכחת, יעילה ובטוחה," היא אומרת. "בניגוד לכל מיני טיעונים לא מבוססים ברשתות החברתיות, החיסונים נבדקו היטב לאורך שנים במחקרים נרחבים והם נמצאו בטוחים גם בקרב אוכלוסיות רגישות. צריך להבין שהנזק הפוטנציאלי מהחיסון זניח לעומת הסיכון שבמחלות עצמן".

ד"ר לוי מוסיף כי "כמו בכל טיפול רפואי, עלולות להופיע תופעות לוואי קלות – כאב מקומי, נפיחות או חולשה – אך הסיכון ממחלה קשה גדול לאין שיעור מהן. תופעות אלה חולפות במהירות, בעוד שהחיסון מפחית משמעותית את הסיכון לאשפוזים ולסיבוכים חמורים".

למנוע מראש ולטפל בזמן
מלבד התחסנות, ד"ר לוי ממליץ להקפיד על כללי מניעה נוספים: "שהייה במקומות מאווררים, הימנעות ממגע עם חולים, והיגיינת ידיים בסיסית יכולים לצמצם את ההדבקה באופן ניכר". פרופ' מאור מדגישה כי יש לפנות לבדיקת רופא עם הופעת תסמינים מוקדמים. "תרופות אנטי-ויראליות לשפעת ולקורונה יעילות רק אם הן ניתנות תוך חמישה ימים מתחילת המחלה, ולכן אם מופיעים תסמינים מומלץ לא להתמהמה ולגשת לרופא/ה".
שני המומחים מסכמים: "החיסונים מצילים חיים – זו אינה סיסמה, זו עובדה רפואית. חורף בטוח מתחיל בהתחסנות מוקדמת. ההגנה על עצמך היא גם הגנה על הסובבים אותך".

פרופ' יסמין מאור

ד"ר לירן לוי