COPD – המחלה של המעשנים
כשליש מהמעשנים סובלים ממנה ובשנים הקרובות היא צפויה להיות גורם התמותה השלישי בעולם. אולם, למרות שכיחותה הגבוהה המודעות אליה נמוכה נמוכה ביותר ואבחון מאוחר מגביר את הסיכוי לנכות נשימתית קשה ולהתקפים חריפים העלולים להיות מסכני חיים . כל מה שעליכם לדעת על COPD ועל דרכי הטיפול
COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) היא מחלה שב-85% מהמקרים נגרמת בגלל עישון. כתוצאה מהחשיפה לחומרים המסוכנים שבעשן הסיגריות (וכן, זה כולל גם את עשן הסיגריות האלקטרוניות וה-ICOS), מתחילים שני תהליכים- האחד תהליך דלקתי בצינורות האוויר (הסימפונות) כך שהם נעשים צרים יותר ויותר, מתמלאים בליחה וגורמים לבעיה בזרימת האוויר אל הריאה; והשני הרס אקטיבי של רקמת הריאה ע"י אותם חומרים מזיקים הנשאפים באופן כרוני. נזק זה מוביל לאמפיזמה (נפחת) בה רקמת הריאה במקום להיות בנויה ממיליוני שקיקים קטנים (נאדיות הריאה) בנויה משקיקי אויר גדולים יותר, מעין ציסטות- מבנה שפוגע משמעותית בהעברת החמצן לדם. המחלה מופיעה בעיקר בגיל מבוגר כתוצאה משנים של עישון, גם אם במהלכן אותם חולים הפסיקו לעשן. מדובר במחלה קשה, כרונית שהולכת ומתקדמת ובלי טיפול אף גורמת לתמותה גבוהה.
בכל שנה מתים בעולם מהמחלה למעלה משלושה מיליון בני אדם, כ-300 מיליון מאובחנים כחולים ועוד רבים טרם אובחנו. בארץ, ההערכה היא שכ-400 אלף איש סובלים ממנה, אך רק כמאה אלף מתוכם מאובחנים וזוכים לטיפול ומעקב שיכול לשפר את איכות חייהם ואף להאריך אותם. למרות שכיחות המחלה המובילה לאחוזי תמותה משמעותיים, המודעות לגביה הן בקרב האוכלוסייה הכללית והן בקרב הרופאים נמוכה. הסיבה לדעתי למודעות הנמוכה למחלה היא ליחס את הסימפטומים שלה לעצם העישון. מרבית המעשנים הסובלים מקוצר נשימה במאמצים, משיעול רב, ליחה קבועה וצפצופים מייחסים זאת לעישון ללא התובנה שקיימת מחלה בת טיפול ומעקב, וכי טיפול בה עשוי להוביל לשינוי מהותי ביותר באיכות החיים שלהם.
שני האתגרים המשמעותיים עימם מתמודדת הרפואה הם תת אבחנה ואבחון שגוי. תת האבחון של המחלה נובע בעיקר מאלמוניותה. חולים אומרים לעצמם 'אני סובל מקוצר נשימה כי אני לא בכושר' או 'אני משתעל כי אני מעשן' וכלל לא פונים לרופא. תת-אבחנה זו מובילה לחוסר התאמת טיפול, להמשך הידרדרות המחלה ולסבל של המטופלים. אבחון שגוי הוא גם אתגר לא פשוט איתו רופאי הריאות ורופאי המשפחה מתמודדים. על מנת לאבחן COPD על המטופל לבצע תפקודי ריאות, בדיקה שאיננה זמינה מספיק, שביצועה צריך להעשות ע"י איש מקצוע מוסמך ושלמרות שהא פשוטה לפענוח, פענוח נכון שלה אינו מבוצע באופן שגרתי על ידי הרופאים.
מתי צריך לחשוב להיבדק?
כל מעשן בהווה או בעבר מעל גיל 45 הסובל מסימפטומים נשימתיים באופן ממושך, דהיינו קוצר נשימה במאמצים, שיעול, ליחה מרובה או צפצופים צריך לגשת ולהיבדק אצל רופא משפחה או רופא ריאות, ולשאול על האפשרות האם הוא סובל מCOPD. ברוב המקרים באם הרופא מעריך כי יתכן והמחלה קיימת הנבדק יישלח לבדיקת תפקודי ריאות, לצורך אישוש האבחנה.
בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה) תוכיח את ההגבלה בזרימות האוויר, ולמעשה תשלים את אבחנת המחלה. הבדיקה היא פשוטה ולא חודרנית, בה הנבדק פולט אוויר בכל כוחו לתוך מכשיר, והמכשיר מגלה באיזה נפח ובאיזו עוצמה האוויר יוצא. רופא הריאות מעריך את חומרת המחלה על-פי שלושה קריטריונים עיקריים- מידת המגבלה בזרימות האויר (תוצאות הספירומטריה), רמת הסימפטומים מהם סובל המטופל, והסיכון להתקפים חריפים בעתיד. ע"פ קריטריונים אלה נקבעת מידת חומרת מחלתו של המטופל ומותאם הטיפול האופטימלי.
אומנם עדיין אין תרופה המובילה לריפוי המחלה, אולם ישנם כמה מישורים לטיפול בה, ואי ביצועם היום הוא למעשה רשלנות רפואית.
המישור הראשון הוא חינוך המטופל והסבר אודות המחלה וסיבוכיה, במקביל לשילובו בתכנית גמילה מעישון. פעולה זו צריכה להיות מבוצעת בכל מפגש עם מטופל מעשן, הואיל שלמרות שהפסקת העישון לא תגרום להחלמת הריאות, אך הוכח כי הפסקת העישון מאיטה את התקדמות המחלה והראתה הורדת אחוזי התמותה.
המישור השני הם הטיפולים השמרניים ביניהם חיסונים, פעילות גופנית, תזונה נכונה ושיקום ריאות . כל אלו הוכחו כמשפרים משמעותית את איכות החיים של המטופלים וכן את היכולת התפקודית היומיומית שלהם. כמו כן שיקום ריאתי ופעילות גופנית נמצאו שמורידים את שיעור ההתלקחויות החריפות מסכנות החיים.
המישור השלישי והאחרון הוא מישור הטיפול התרופתי המתבסס בעיקר בשימוש קבוע במשאפים העיקר מרחיבי סימפונות, ובקבוצות מסויימות של מטופלים גם סטרואידים במינון נמוך (בשאיפה בלבד). הטיפול במשאפים הוכח כי מאט את קצב התקדמות המחלה, משפר סימפטומים, מפחית התקפים חריפים ובעיקר משפר את איכות חייהם של המטופלים.
מעבר לבעיות שגורמת המחלה עצמה, COPD קשורה גם למחלות נלוות רבות. חולי COPD סובלים יותר ממחלות לב, יתר ל"ד סוכרת, ונמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן ריאה לעומת מעשן שאינו סובל מהמחלה.
בשורה התחתונה, מדובר במחלה שכיחה אשר איתורה לוקה בתת-אבחון ובאבחון שגוי, מצב המוביל לכך שחולים רבים אינם מטופלים כראוי, סובלים מתסמינים מיותרים ואף מתחלואה ותמותה שאפשר למנוע על-ידי טיפול נכון.
בשני העשורים האחרונים המחקר בתחום תפס תאוצה פנומנאלית ומחקרים רבים הדגימו שניהול נכון של המחלה החל בייעוץ גמילה מעישון, ביצוע פעילות גופנית ושימוש קבוע במשאפים מובילים לשיפור משמעותי בתסמינים, באיכות החיים, בסיבולת למאמץ, בהפחתת התקפים ואף לירידה בתמותה. מחקרים אלו מובילים לתפיסה חדשה שאפשר לטפל במחלה, להאט את קצב הידרדרותה ואף לשנות את מהלכה הטבעי.
נכתב על ידי ד"ר אמיר בר- שי, רופא ריאות בכיר וחוקר מחלות ריאה, בי"ח איכילוב